"ההשפעה שלך מורגשת לא רק ברמת התלמידים והצוות, אלא גם במשפחותיהם. ההורים חשים שהמוסד מבין אותם, שהם חלק מהתהליך, ושיש להם מקום להתייעץ ולהשפיע. יצרת חיבור עמוק בין ההורים למחנכים, וזה אחד הדברים שמעצימים את ההצלחה החינוכית בצורה יוצאת דופן."
שלום, אני אלחנן רייזמן,
מוביל "גישת האירה" – למנהיגות חינוכית.
כמנהל תלמוד תורה וישיבה במשך חמש-עשרה שנה, וכמי שמכיר מקרוב את אתגרי הניהול החינוכי, אני מבקש לפתוח איתכם שיח אישי ועמוק:
ברור לי שכל מי שהגיע לתפקיד ניהולי מבין את גודל האחריות המוטלת עליו.
המניע העומד מאחורי ההחלטה רבת האחריות הזו הוא הרצון הפנימי להוביל שינוי, לגדל דור של תלמידי חכמים, להטמיע מהלכים ורעיונות חדשניים, ולהפוך את המוסד שבניהולו למודל לחיקוי.
אבל אם נודה על האמת – ברוב המקרים, המנהל עצמו מנוהל לחלוטין.
הוא עסוק בכיבוי שריפות, בהתמודדות עם בעיות חינוכיות דחופות, ומוצא את עצמו בריצוי מתמיד – בין המלמדים להורים, שכולם מצפים ממנו למענה חינוכי מיידי.
המציאות הזו לא נבחרה מראש.
כל מנהל קם בבוקר עם שאיפה להוביל את החיידר, למצוא פתרונות עוד לפני שהבעיות צצות, לנהל מתוך חזון ותכנון.
אבל בפועל – המציאות נראית אחרת לגמרי…
"גם אני התמודדתי עם התחושות הקשות האלו יום־יום. הכרתי אותן מקרוב, טוב מדי. גם אני כמעט התרגלתי לעבודה הקשה הזאת, מתוך מחשבה שאולי זהו התפקיד שלי… אך כשהתבוננתי בפניהם של הילדים שסבלו מכך, וכשראיתי את המלמדים עומדים חסרי אונים מול אתגרים פשוטים ויומיומיים כל כך, אמרתי לעצמי: 'עד כאן'."
את המציאות הזאת חייבים לשנות.
אני מזמין אותך לעבור איתי יחד, את המסע שחוויתי.
בשורות הבאות נרד יחד לשורש הבעיה. נפגש עם הקשיים הרבים שמעסיקים אותנו יום יום, ואז נחשף לגישה החדשנית המובילה אותנו בס"ד לשינוי אמיתי ושורשי, שמביאה איתה בשורה חינוכית מהפכנית, שמעניקה עוצמות בלתי רגילות למנהל החינוכי ומשפיעה דרמטית על אפקטיביות החינוך של התלמידים ברמה האישית.
כך נחולל מהפכה – שדורות שלמים עוד יהללו אותנו על כך שהיינו שותפים לכך וגרמנו לזה לקרות בס"ד.
את מי אנחנו מחנכים?!
טוב. שאלה ממש פשוטה.
ברור, אנחנו מחנכים את התלמידים שמגיעים מדי יום לחיידר. אותם ילדים שההורים המסורים מפקידים בידינו מדי יום, מתוך אמונה ותקווה שאותו תלמיד שעדיין אינו יודע ללמוד מספיק טוב, יקבל את הכלים ללמוד ולגדול לתפארת.
עד כאן אנחנו בהגדרות מאוד כוללניות.
אך כדי להגיע לתשובה מדויקת יותר, בואו נעמיד כאן שורה של חמש תלמידים. תנסו לעבור על כל אחד מהם, כדי להבין "מיהו התלמיד שאנחנו באים לחנך"
יוסי – ילד בן 10, מגיע מבית טוב ועם ראש טוב. אותו אנחנו לא באמת מחנכים, כי המסגרת תואמת לו בדיוק – לימודים, מבחנים, תוצאות מצוינות. פעם בשנה הוא חוגג יום הולדת, פעם בשנה הוא מקבל תעודה. ילד לתפארת!
דוד – ילד בן 11, בן למשפחה מורכבת, נשמה טובה. הוא מופנם ושקט, והתוצאות שלו חלשות מאוד. אבל אף אחד לא מצפה ממנו ליותר… "מה כבר אפשר לצפות ממנו?" – הוא נולד למציאות בעייתית, וכך מתייחסים אליו.
הנס שלנו הוא שהוא ילד מופנם ושקט, חסר ביטחון בצורה קיצונית, הוא לא מעיז להפריע לאף אחד. אז למי הוא מפריע??
מנחם – ילד בן 12, עם בעיות קשב. ראש גאוני, אבל חבל… חבל שהוא נולד עם בעיות. עכשיו כבר הגענו לאתגר משמעותי. מדי שנה אני צריך לבחור מי יהיה המחנך שיקבל השנה את העונש. ההורים? לא משתפים פעולה. הכדור שהוא צריך? הוא לא מקבל. כך, שנה אחר שנה, המערכת פשוט מתגלגלת…
מאיר – ילד בן 10, כשעוד היה בכיתות הנמוכות, חשבנו שהוא לא ישרוד בחיידר.
הוא התמודד עם בעיות קריאה קשות, והדרך נראתה בלתי אפשרית. אבל ברוך ה', ההורים לקחו את עצמם בידיים. אחרי כמה שיחות מהמנהל ומהמלמד לסירוגין, הם עשו את מה שנדרש מהם. הם טיפלו בו כמו שצריך. היום, הוא מצליח יחסית לא רע בלימודים. אפשר להגיד שההורים עשו את עבודתם כנדרש, אי אפשר לצפות מהם ליותר…
שלוימי – בן 11, שלומי הוא ילד נהדר, ראש גאון. לפעמים נראה שרמת הלימודים נמוכה מדי בשבילו. לא פעם הוא מתפרץ מחוסר סיפוק אמיתי. מצד אחד יש לו מעמד גבוה בכיתה כי הוא באמת מוכשר ומרתק מצד שני למלמד הוא לא הילד הכי קל. הוא יודע לאתגר אותו ולגעת בנקודות החולשה שלו. ההורים נהנים מהנחת. לא נעים למלמד להביע את התסכול, כי בס"ה הוא "נחשב" לילד הכי טוב ומחונן בכיתה…
המפתח להצלחה מתחיל בבניית תשתית ארגונית איתנה. לכן, הליווי האסטרטגי שלנו מתחיל בראש – במנהל ובצוות המוביל – ומשם מחלחל לכל שכבות המוסד:
עשרת המימדים למנהיגות חינוכית אפקטיבית
מנהיגות מעצבת – המוביל והמעצב דרך
שילוב עולם החינוך עם עולם הטיפול
הובלת צוותים חינוכיים והאצלת סמכויות
הצמחת תלמידים עם חוסן פנימי
10 מפגשים – כלים מעשיים מוכחים!
סדנה בת שלוש שעות – חוויה שלא הכרתם!
הגישה החינוכית היחידה הרואה את מכלול הצרכים הרגשיים, הסביבתיים והחברתיים של התלמיד כחלק בלתי נפרד מתהליך הצמיחה שלו.
כך מובילים לשינוי אמיתי בתוצאות החינוכיות!
המנהל – דמות דומיננטית בעלת מבט רחב, הלוקח בחשבון את כלל ההיבטים והקשיים של התלמידים, ומובילה את המוסד בגישה חינוכית מכילה ומעצימה.
המחנכים – מטמיעים שפה רגשית-מקצועית וטיפולית, ומשתמשים בה כבסיס לכל שיח חינוכי ולכל דיון על התלמידים.
זיהוי והערכה – הקניית כלים בסיסיים למלמדים לאיתור ולמניעת מצבי סיכון בקרב התלמידים, עוד בטרם יתעצמו ויהפכו לאתגרים משמעותיים.
מקצועיות – התערבות מקצועית יזומה בעת הצורך על ידי אנשי מקצוע ומתן מענים טיפוליים לכל תלמיד בהתאם לצרכיו האישיים.
והתוצאה עוצמתית ביותר:
אנו זוכים לגדל תלמידים בעלי חוסן נפשי ורוחני, שמסיימים את הלימודים במוסדות כשהם בנויים היטב, עם העוצמות הנדרשות כדי להצליח בתורה, ביראת שמים, בעבודת ה' ובשאר משעולי החיים.
גישת "האירה" נבנתה במשך שנים רבות, תוך בחינת התוצאות בשטח וזיהוי הכלים המדויקים ביותר להצלחת התלמידים. השיטה יושמה גם במוסדות שבהם היה סיכון גבוה לנשירה, ולאחר יישומה נרשמה ירידה משמעותית באחוזי הנשירה, עד כי מוסדות אלו הפכו למודל חינוכי של הצלחה.
המנהל כמנהיג חינוכי
במסגרת גישת האירה, המנהל הוא מנהיג חינוכי. הוא זוכה לעוצמות פנימיות המאפשרות לו להתמודד עם אתגרי הצוות והתלמידים, ומוביל תפיסה המעניקה לכל תלמיד יחס אישי וחם. תפקידו אינו רק לכבות שריפות, אלא ליצור מערכת שמונעת בעיות מראש ומציעה פתרונות יצירתיים לכל אתגר.
המחנכים ככלי צמיחה לתלמיד
המחנכים מצוידים בכלים מקצועיים המאפשרים להם להתמודד עם מגוון קשיים והשפעתם על ההתקדמות הלימודית. דרך פיתוח שפה חינוכית-רגשית מעמיקה, הם רואים בכל תלמיד – ובפרט במאתגרים שבהם – שליחות חיים, ומכוונים אותם למסלול של צמיחה אישית ומימוש הפוטנציאל שלהם.
התלמידים – חינוך לחוסן והצלחה
באמצעות מענה מקצועי ומקיף לכל צורכיהם, התלמידים מוצאים במוסד החינוכי חממה תומכת, המעניקה להם ביטחון, מסוגלות וחוסן אישי. הם צומחים בסביבה המעודדת אותם להצלחה הן ברמה הרוחנית והן בהיבטים המעשיים של חייהם.
גישת "האירה" יוצרת שינוי חינוכי עמוק, ההופך כל מסגרת חינוכית למקום שמצמיח ומחזק את כל שותפיו – מנהלים, מחנכים הורים ותלמידים כאחד.
"ההשפעה שלך מורגשת לא רק ברמת התלמידים והצוות, אלא גם במשפחותיהם. ההורים חשים שהמוסד מבין אותם, שהם חלק מהתהליך, ושיש להם מקום להתייעץ ולהשפיע. יצרת חיבור עמוק בין ההורים למחנכים, וזה אחד הדברים שמעצימים את ההצלחה החינוכית בצורה יוצאת דופן."
"האווירה הכללית במוסד השתנתה מהותית. זה לא רק הלמידה עצמה, אלא התחושה שהתלמידים רוצים להיות כאן, שהם חלק ממשהו גדול. תחושת השייכות והחיבור שלהם נבנתה על יסודות גישת האירה, שבה לכל ילד יש מקום, לכל קול יש משמעות, ולכל הצלחה יש מקום לצמוח ממנה."
"לאורך השנים, הנחת יסוד חזקה שלפיה מערכת חינוכית חייבת לפעול עם הלב ולא רק עם הראש. גישתך מלמדת אותנו יום-יום שאם ניגע בליבם של התלמידים – השפעתנו תהיה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית. היום אנחנו רואים את זה בפועל, כאשר כל תלמיד חש שמקשיבים לו ורוצים בטובתו האמיתית."
"מהרגע שהתחלנו לעבוד עם התוכנית האסטרטגית של האירה, נוצר סדר חדש בהתנהלות הצוות. כל מחנך יודע בדיוק מה תפקידו, איך להתמודד עם אתגרים בכיתה, ואיך להעצים כל תלמיד באופן אישי. בהירות המטרה והכיוון החינוכי יצרו צוות מגובש שפועל מתוך תחושת שליחות אמיתית."
"אחד הדברים הגדולים שהכנסת הוא ההתמקדות בחיזוק כוחותיו של כל תלמיד במקום בתיקון חולשותיו. השינוי הזה יצר תלמידים שמרגישים בטוחים בעצמם, מצליחים יותר, ורואים את עצמם כחלק משמעותי מהכיתה ומהחברה. זה שינוי מהותי שמהדהד בכל פינה במוסד."
"ההשפעה של גישת האירה אינה רק על התלמידים, אלא גם עלינו כמחנכים. היכולת שלנו לזהות ולתת מענה לכל תלמיד, מתוך ראייה כוללת של עולמו הפנימי, מאפשרת לנו להיות לא רק מלמדים, אלא גם מחנכים אמיתיים שמלווים את התלמידים מתוך אמון, הכלה והכוונה אישית."
"העיקרון של יצירת חיבור אישי לפני חינוך מעשי, כפי שאתה מדגיש שוב ושוב, שינה את הדרך שבה אנו מתנהלים בכיתה. היום כל מלמד מבין שההשפעה שלו תלויה קודם כל בקשר האישי שהוא יוצר עם התלמידים – וזה ניכר בפועל, הן בהתקדמות הלימודית והן בחיזוק הרגשי של הילדים."
"מאז שהטמעת את גישת האירה בתלמוד תורה, ראינו שינוי משמעותי בגישה החינוכית. המורים מרגישים קרובים יותר לתלמידים, השיח השתנה לשיח מכיל ומעצים, והאווירה הכללית בכיתות הפכה לחיובית יותר. היכולת שלך להנחיל שפה של חינוך רגשי ועמוק ניכרת בכל פרט."